בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
1407-06
08/06/2006
|
בפני השופט:
יוסף שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
1. חוות צברי אורלי בע"מ
2. נועם בלום
עו"ד יעקב לירז
עו"ד אייל בר אליעזר
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. עיריית דימונה
3. מקורות חברת מים בע"מ
עו"ד כוכבית דולב נצח
עו"ד יעקב רוזן
עו"ד נאוה שוחט
עו"ד אפרת אליאס
|
| החלטה |
לפני בקשה לתיקון כתב התביעה וכן לפטור את התובעים מאגרת תביעה בגין הסכום המוגדל.
רקע כללי
1. המבקשים הגישו תביעה על סך 44,976,206 ש"ח נגד המשיבים, בין היתר בגין הפרת התחייבויותיהם לספק מים למבקשים לצורך השקיית חוות הצברים שהקימו בלב מדבר הנגב, והפקרת החווה ללא מים באיזור שחון בו רמת המשקעים זעומה.
יחד עם התביעה הוגשה בזמנו בקשה לפטור מאגרה.
ביום 28.7.04 ניתנה על ידי החלטה לפיה נעתרתי, חלקית, לבקשה, ופטרתי את המבקשים מתשלום אגרה עד לסך של 10,000,000 ש"ח. זאת לאחר שבחנתי את שני התנאים הנדרשים לבקשה כעולה מתקנה 13(ב) לתקנות בית המשפט (אגרות) התשמ"ח-1987 והפסיקה בסוגיה זו, דהיינו אי יכולת המבקש לשלם את האגרה וקיומה של עילת תביעה.
בין היתר קבעתי כי סכום התביעה אינו מבוסס דיו, חרף האמור בחוות הדעת מטעם התובעים.
משתוצאה זו לא השתנתה, ולאור האמור בהחלטה, הקטינו המבקשים את סכום התביעה והעמידוה על סכום של 10,000,000 ש"ח, דהיינו בגובה הפטור.
טענות המבקשים
2. עתה משהסתיים שלב הבאת הראיות בפני כב' השופט י' צבן, הגישו המבקשים בקשה להגדלת הסכום ומתן הפטור, כמפורט לעיל, כשטענתם המרכזית הינה, כי הראיות שהובאו מצביעות על כך שנזקיהם עולים עשרות מונים על סכום התביעה הנוכחי, ולפיכך יש להחזיר את סכום התביעה המקורי ולפטור אותם מתשלום האגרה שכן מצבם הכללי של המבקשים החמיר עוד יותר מאז הגשת התביעה.
המבקשים מפרטים בבקשתם את הראיות לענין הנזקים ומצביעים על חוות הדעת מטעמם (ת/7) אשר העריכה את הנזק בסך 28,648,829 ש"ח בגין אבדן פרי, וכן סך של 8,467,200 ש"ח בגין אבדן הכנסות מתעשייה.
כן טוענים המבקשים שלאור חוות הדעת מטעם הנתבעים (חוות הדעת של מר קוסטו ושל מר שרף), המצביעים על כשלים בהן ובעדויות, וטוענים כי גם אם ניקח בחשבון את הנתונים שהם הצביעו עליהם הרי שהסכום עולה על גובה סכום שניתן לגביו פטור.
טענות המשיבים
3. המדינה הינה בעלת שני כובעים בתיק זה, דהיינו הינה נתבעת לה מיוחסת אחריות לנזקים שנגרמו, וכמשיבה לעניין פטור מאגרה.
בפיה הטענות כדלקמן:
א. המועד להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה חלף זה מכבר. תיקון כתב התביעה בשלב זה יש בו כדי להסב נזק קשה לנתבעות.
ב. הסיבות המנויות בבקשה לתיקון כתב התביעה אינן בגדר הנסיבות שיש בהן כדי להצדיק תיקון כתב תביעה בשלב זה.
ג. הבקשה מוגשת על ידי התובעת בחוסר תום לב.
ד. לא חל כל שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק את התיקון המבוקש.
ה. המועד להגשת בקשה למתן פטור מתשלום האגרה חלף אף הוא ואין אפשרות להגיש בקשה זו לאחר שהסתיים שלב ההוכחות בתיק.